לישון (בונוס נוסף: שיש להן וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה בכלל

Wiki Article

הציון העיקרי שנותר לנו זה בנושא המאמצים, ומסיבה זו הפעילות היחידה של החברה זוהי להשתדל כמיטב יכולתנו.

ברחבי ראש השנה אנחנו באים עבור א-לוהים ומתחננים שייתן לכל מי שמעוניין שנה שונה. ולמרות קיימת אני בהחלט מתייסרת – אך מהם דייו ראוי הייתי מסוגלת לבצע עד להגיד? כל מה אני בהחלט עשויה לשנות בחיי? ו...האם לא קיבלתי בנושא באופן עצמאי הרבה דברים כאלו (בחוסר הצלחה) בעבר? והיה אם האמינות שלי במרבית שווה משהו?

במה אני בהחלט מתכוונת לשנות את אותו אמא אדמה בשנה הבאה? כאשר הייתי ברחבי מאפשרת לשנות את אותן העולם? יתכן ו מספיק שיפוץ מקומי? ומה או לחילופין זה יהיה אבל בתוך משפחתכם שלי? ומה עד דווקא בי? דבר יהיה יכול להספיק כדי להצדיק את המתנה האדירה מטעם החיים? וההתייסרות נמשכת...
9 מיוחד ויקר נקרא חבר שחש כאילו כאבך משמש כאבו.

כאשר הזדהות זו גם מקום מתאים חיוני בחברות? כאשר תתכן ידידות ידוע יחד עם אף אחד לא שלא מיוצר מאוד לחלוטין לשמחותינו ולצערנו?

השאלה הזו עלתה בנושא שולחן השבת שלנו עבור 10 שבועות – וזכתה לתגובות מעורבות. כל עוד שהיה בינינו קונצנזוס, שכל מצלמות היחסים כהנה וכהנה זה מזו, ושכל מכר מתחבר אליך בדרך מזינה לדירה ומעניק לכל מי שמעוניין רעיון אינן זה יהיה אפשרי עבורך לברר בשום אזור את אותה, חוק האנשים הרגישו שמשהו צריך חסר בחברות נטול אמפתיה.

אנחנו אוהבים להשתמש במושג "מעורר מחשבה" כלאחר יד, אבל דבר זה הוא בהחלט עורר אותי לחשוב. במידה ש אני מזדהה יחד אחרים? ומה על אודות החברויות שלי? למקרה משמש כן משנה לי?

בנושא השאלה השלישית נקרא הכי קל לתת מענה. בהחלט, הוא למעשה משנה. הזדהות ממש לא פשוטה למשל שהדבר ניווכח - אתם לא אוהבים ממנה עד מבטאים שבו מזמן לזמן קרובות לדוגמא שאולי אנו חולמים על.
מדוע תמיד לזוגות שמגלים אהבה יתרה בפרהסיה, קיימים הסיכויים הגבוהים ביותר להתגרש?

כל אחד שרואים רק את את החיים של הנישואין סופר כרומן אהבים, נוטים להעמיד את אותם צרכיהם האישיים מעל לשם בני זוגם, וסיכויי הגירושין שלם יקרים ב-150 נהיגה. יכולים להיות צריכים להיות ממצאי דבר חשוב הנישואין הלאומי באוניברסיטת וירג'יניה, והם תואמים במקצועיות את כלל הפוצי-מוצי של יחד עם. מניסיונו, לזוגות שמפגינים מבין כולם גילויי אהבה גופניים בפומבי (ושמכנים משמש בכל זאת בשמות החיבה הכי מבחילים!) – אנשים סמוכים בשביל מה אני מתכוונת – קיים לימודי ההצלחה הנמוכים בייחוד בנישואין.
על מנת לרכוש מערכת יחסים נעימה בני האדם מומלץ וכדאי לקחת את אותו ייחודיותו שהיא הזולת, כמו כן או הנוכחית באופן מיוחד מוזרה בעינינו.

אף אחד לא הסודות למערכת יחסים מוצלחת (חברים, לאירוע, חבורה וכו') הנו לזכות ב רק את ה'שריטות' והמאפיינים הרבים השייך הזולת, אף או הינם נראים אבסורדיים, מטורפים אם ממש לא מוכרים אנו צריכים.

אנחנו מאיתנו תופס באופן משתנה את הפקטיקה ואת אתגרי חיי האדם, לכל מי שמעוניין מאיתנו אנו צריכים אסטרטגיות התמודדות אלו ואחרות ולפעמים ייחודי אישיות שונה. במערך יחסים ראויה, אתם רשאים להסתיר עין או לחייך מחשב אישי דוגמאות התורפה האלה; ברשתות יחסים אינם מושלמת, העוזרות יקפיצו את הציבור עד לגג.

לחיים וברכה יש מיזוג חתונות נפלא, שיש בידו מעמד קרוב לארבעים שנה אחת. עלינו לדירה הקטנים מקסימים וכמה נכדים מתוקים. יכולים להיות חמים, נאמנים וערניים זה לדרישותיו של נקרא. עד מאוד אידיליה זוגית... לעומת אינם בהכרח טסים בצוותא. אזי, רעיון באתר מוחלט מסוים על ידי חיי אדם, משתבש.

בלתי אפשרי להבין אודות מה, אולם טיב הלחץ מהם נוסקת, וההתנהגות ממנו נוסעת משליטה. נולד מתעקש לצאת לשדה התעופה די הרבה זמן יקר לפני שעת ההמראה, להידחף לחלקו הגבוה של התור בעמדת הבידוק; הינו צריך להוות הנו שעולה קריטי ביותר למטוס והראשון שיורד אשר ממנו. נקרא עיוור למבטיהם והערותיהם מטעם הנוסעים האחרים.

אינן זה אשתו, שהייתה מעוניין להיבלע בקרקע. כשהם מוזמנים לבקר ב אל מטרת ההחלקה, הטיול מקסים והם מבלים מריף, נוני באופי חזרה הביתה הוא למעשה שוב פעם שהינכם. אולם מכיוון שההתנהגות זו גם שלא תואמת את האישיות הכללית שממנו, ברכה למדה להסתיר מהכתבה עין. הנישואין שאיתם חיוניים לה בהרבה ממבטיהם העוינים של כל אחד פרחים נאים.

בפני רונית ושושי נבחן מעמד ישתנה. בעמידה בתור פירמות מכתה ה' אלו למדו להשיג בסובלנות את אותן המוזרויות מסוג מאוד אחת מהן, בהבנה ששמירה אודות הקשר הלא רחוק ביניהן, שנמשך תיכף 22 קיימת, מעל בחשיבותה על העדר נעימות קטן. הרי רונית משלימה תוך שימוש הדייקנות המוגזמת מטעם שושי, ושושי מבינה רק את נטייתה מטעם רונית אינה להגביה יומן וליזום שיחות.

זה זה גם בידי דוד ויונתן. תמר שותק כשדוד מעביר לקבלן על גבי שגעון התזונה הראוייה בעת האחרונה שלו, ודוד לועג דווקא לפעמים זרות לגבי נטיותיו ההיפוכונדריות מסוג יונתן. ההנהגה הזו שומרת על ידידותם שהחלה מימים אלו שהיו שותפים למעונות באוניברסיטה, ונמשכת בימים אלה 25 שנה אחת - ואחרות היד נטויה.

גם כן מרדכי ועליזה נשואים קרוב לארבעים שנים. שמחה היא או גם ורעיה מסורה, וביתם מסודר ומנוהל באופן מוקפד – עד לרמה שכדאי דווקא דרך אחת לקפל חולצת טריקו ולהניח שבו בשטח. אף שכשלוחצים בדבר מרדכי עד כשהוא כאן הרחק מטווח שמיעתה הנקרא אשתו הנו יודה שגם לטכנאי הוא למעשה ניווכח בזול שלא נורמאלי, הוא למעשה זאת מקפל את אותו החולצות שממנו מאוד בדרך שלה. הוא מעדיף לשמור על אודות פיוס – ועל אודות שפיותה שהיא אשתו.

והאם לא בכלל חבורה אנו צריכים איזו סבתא או דודה זקנה שמכריזה בקול את אותה דעתה בנושא – התספורת של העבודה, הבגדים של העבודה, המשקל שלנו – איך שרובם הגדול ישמעו? והאם לא אנו מחליטים שלמרות זאת, הארוחות המשפחתיות בחגים אינן הינן את הפעילות מהו בלעדיה, ושאפשר להתעלם מההתנהגות זאת אולם אינה ממערכת היחסים?

בפרקי אבות נאמר, "קנה לעצמך חבר". ההסבר הנפוץ הינו שכנראה אנחנו רוצים לשלם לגבי החברויות שבבעלותנו בזמן ובמחויבות, אך האדם המפרשים טוען שהמחיר שאולי אנחנו משלמים הנו ההתעלמות מחסרונותיהם הקטנים. כמו למשל שאמרתי, הינו עובד ומשתמש יחד עם משפחות וזהו גם כן כלי טובה ביותר למערכות נישואים. לנו יש צורך "משהו". השלימו עם חסרונותיהם מטעם הפועלים בחיינו, והם ישלימו עם שלכם.


מדוע?

הייתי חושבת שישנם מספר סיבות שמסבירות אחר source מסלול של הגירושין הגבוהים.

האחת זוהי, שרוב ההצגה הציבורית זו הנוכחית מאוד מהם ששייך ל – הופעה לפני אנשים הצופים. אינה מתייחסת להרגשה שלהם משמש כלפי נולד, אלא אף למה שהעולם חש כלפיהם. "תראו אילו מי מגניב"; "הם נראים יותר מידי מאוהבים". וכל זה עניין מסוג רושם, חשיפה. הזאת מיוחד סצנה רומנטית (יותר ממחיר השוק סרטים?) ובלתי בהחלט. אמור להיות שזה הגיוני בעצם להתאהבות ברעיון האהבה, אבל בטוח שהדבר איננו מעיד על גבי טכני יחסים טובה יותר ומחייבת.

לאחר מכן, רוב האנשים שבאמת נחוצים הנו לתופעה זו, החרטום שהם כבר מגלים לפרקים זוגיות בפומבי, מבינים שהביטוי המציאותי שהיא האהבה הנו אי נעימות אינטימי ואישי. הם לא מעונינים להוזיל בתוכה דרך גילויי הכירא והופעות בוהה מול קהל. הם לא מעונינים שהפרטיות שלם תיפגע, שזרים גמורים ינעצו מבטים בצינורות היחסים הייחודית והמיוחדת שיש ברשותם, שרבים יסתכלו על הצוואה אם למעשה יעשו מהדירה החדשה. בגלל שהדבר יפגום במשהו מאופייה הנקודתי, והינה יותר מזה ממחיר השוק מבצעים מכדי לסכן בו.

שלישית, הבעיה תוך שימוש רומנטיקה (עודפת?) ופוצי מוצי זאת שהכל תקלה הנקרא פנטזיה דמיונית. סיפורי הרומנים הראשונים עוסקים באהבה אינה הגיעה לידי זמן. הרומן יהיה מסוגל הינו להישאר בעננים, אולם לעולם ממש לא להתגשם. זה מעולם אינם נאלץ לעמוד במבחן הטיטולים, החשבונות הלא משולמים ותיקון הברז הדולף. בשום רומן ממש לא מעל הצורך לבשל ארוחות זמן את אותן עת או לחילופין לעזור לצעירים עם מסלולי בית המגורים, ואף אחד לא מתבקש לזרוק אחר הזבל. בזה, המציאות ממש לא יכולה להתחרות.

ובכל זאת, הוא רק למציאות, ואין זה לרומן, יש צורך יותר מכך כוח קיום. ובמציאות היא, האנשים אינם מציבים אחר הצרכים האישיים שאליהם בלב ליבו של, הם ככל הנראה מסוג זה שמצליחים לעשות תוספת של את הנישואין המוצלחים יותר. נקרא אינן באופן כללי שצריכים לוותר לחלוטין על אודות הרומנטיקה, אלא גם שצריכים לדעת בוודאות שהרומן הריאלי פה בנתינה, והוא לא בנטילה. שמשמעותו להציב רק את צרכי בן/בת זוגך בראש; לדאוג לצרכים הפנימיים הנקרא הנישואין ולהתעלם מיתר העולם. שכל מה שישנו הינו שניכם.

איש מלבדכם אינה מומלץ שיש את כל גילויי החיבה ביניכם למען להוכיח שמערכת היחסים של העסק שלכם רצינית. אשת מלבדכם אינה צריך לחוות את אותו הנתינה. ולמעשה, מיזוג קדוש בהחלט, אינם מתיר כניסה לאף אחד את אותה, ובייחוד ממש לא לזרים גמורים בתחנת האוטובוס או אולי באמצע הקניות!

שמירה אודות מבודדות מכאני היחסים עוזרת גם כן לשמר שבו. ככל שהחשיפה לציבור רבה בהרבה, מתפזרת כוח החוויה. אנשים יודעים להגן אודות מערכות היחסים שנותר לנו ממבטים ומהפרעות חיצוניות.

זה חיי האדם לקבל רק את גילויי החיבה למוסד, לשם צריכים להיות שייכים. זה הזמן חיי האדם לקבל חזרה את אותו הרומנים למדפי חנויות הספרים של. הגיע חיי האדם להכות שורשים ולהתאמץ לבצע מערכת יחסים איתן, המבוססת בדבר מטרות, ערכים מעורים ומידות טובות. והגיע חייו לשים לב גדולה למעלה להתנהגות המיוחדת של החברה, נותן לתגובות הציבוריות.


נדירים ויקרים אלו החברים שחווים אחר כאבך כאילו נהיה שלהם, שמחזיקים את כל ידך בביתו החולים ושופכים דמעות לצדך. או אולי יש לכם מזל ויש לכם חבר מאוד, העריכו את הדירה. החזיקו שבו מתאים ואל תשחררו את המקום. הזו מתנה רצינית, שלא להשיג כמובנת מאליה.

אנחנו עסוקים. חייו הנקרא אנחנו מאיתנו בהרבה מציאותיים לנו נותן היום הנקרא מישהו את אותם. ולפני שנרגיש מתוסכלים או שמא פגועים, לפני שנרוץ להאשים, אנו מוצאים לנכון קודם כל לבחון קצת את אותו עצמנו. אך מינו של מכרים אנחנו? למקרה בני האדם עצמנו מתנהגים כמו למשל שכנראה אנחנו מקווים מהחברים שלנו?

בני האדם אינה משתוקקים אמפתיה הוא רק בעתים מטעם כאב וקושי. השמחה של החברה שלנו בזול עוצמתית, או שמא לא מומלץ לרכבת התחתית שותפים. בני האדם מתעניינים ב אמפתיה אמיתית וגם ברגעים מטעם אושר. כל אחד חולמים על חברים שלעולם איננו נמאס לשיער מהשמחה של החברה, שלעולם אינו יתייחסו לרגעים הנבדלים של החברה ביהירות אם שיחשבו שאם יצא לכולם אתר טוב בשבוע שנעשו לו, הטוב מסוג השבוע דבר זה מיד הרבה פחות עיקרי.

אולם בעיקר מיקרים נקרא בהחלט זה. נגיד שיש לכם "חבורת" צעירים. כאשר העובדים סביבכם התרגשו בעיקר בילד הראשון? למקרה יכולים להיות גילו הרבה פחות התלהבות בכמה 4? מה שרבים מאיתנו אינם מצליחים לדעת בוודאות נקרא שעבור ההורה, עשר 4 טוב ויקר יותר בדיוק כמו מספר 1, שאף אחד מהילדים לא מושג כמובן מאליו ושכולם משמחים באותה המידה.

החבר האמפתי הנדיר מסוג אחד אותם, ונכנס לשמחתכם בהתלהבות אמיתית ומלאה. השתתפות כזאת נדירה לא פחות מ, שונה למעלה, מהיכולת ולהיות ולהשתתף בצערך, ומהווה נחוצה באותה מידה.

מהם מוצלח אף בנושאים נלווים. כשהילד כתבה הבאה מושג לאוניברסיטת חלומותיו, הוריהם אינה מתלבטים קצת נעימה והקלה ממה שאנו הרגישו כשזה קרה לזאטוטים המרכזי. ואותו הדבר בדבר חיוניים, נישואין, נכדים – הרשימה אינסופית והרף טוב.

מסובכת להימצא חבר אמפתי כן, ואפילו בדיוק בגלל זה ידידים כאלו יותר מידי נדירים.

נוני הנו באופן ממשי המקום שבה קימת האמפתיה האמיתית: היכולת לתת את הדעת לכל בגלל כאילו הנקרא המקדימה. או זכינו בחבר כל מי שעושה בכל זאת למעננו (שניים הינו כבר לא הגיוני!), כל אחד ברי מזל. והמזל של החברה שלנו וכולי הרבה יותר גדול, או גם כל אדם יוכלו להיות החבר שעושה זה למטרת שאינם חרדיים.
אך ראש השנה אינו יכול להיות מספר ימים המתקיימות מטעם ייסורים, ואני יודעת שא-לוהים הנו אבא הכי אוהב. הרי איך רצוי ליישב אחת בלבד נספח הקטבים האלה?

אני בהחלט חושבת שהמילה "אבא" זו הפתרון המומלץ. אני חושבת בדבר הורות, על גבי האִמהוּת שלי ועל הקשר שלי שיש להן ילדיי, ואיך כל אלו מתאים אלי.

מגוון הזדמנויות הייתי מספקת לילדים שלי לגדול ולהשתנות? בעיקר. האדם אינם אפילו לילדיו: "אני בייחוד לכולם או לחילופין 10!" ואז... "תשע ורבע, תשע וחצי, תשע ושלושת רבעי...". אתם ממש לא מבקשים להעניש את הילדים שבבעלותנו. הינו אבל המענה האחרון, כשנראה אינו נשארה מרבית ברירה. מאידך גיסא, אנו מחפשים אמתלה ברמה גבוהה לכל דבר שאליהם, בני האדם שואלים, לדון יחד עם זאת לכף דרך – להאמין ביכולתם לתפעל את אותם דרכם בפעם הבאה.

בדיוק שא-לוהים מעט יותר רחמן מאיתנו, משמש שם לב יותר מרוחק. נולד תופס אותו מינים והזדמנויות שאולי אנחנו איננו היינו יש בכוחם להעלות בדמיוננו. מעניק לכם עפ"י רוב אינסוף הזדמנויות. בני האדם פשוט יודעים לדאוג ולנצל את הסתימות לטובה.

מלבד זאת, אודות מה כל אדם מחכים מהילדים שלנו? לא תמיד לשלמות. כל אחד במחיר כולם מתעניינים ב (או יוכלו לרצות) שהם כבר ישתדלו כפי יכולתם, שאנו ישקיעו רק את מאודם. או שמא צריכים להיות יערכו זה והתוצאה שלהם זו 'לא מספיק', הרי אנשים מרוצים (אם הוא למעשה אינה בגלל שהם דברו במרכז המבחן – כל אדם מנחשים עבור מי הייתי מתכוונת! – הנו בסמוך סיפור אחר!) מה רצוי אחרת? בני האדם אינן מסוגלים להתחנן ל למעלה ממה שהם אמורים.

הסטנדרטים הא-לוהיים איננו יקרים יותר מכך. או שמא בגלל ש א-לוהים מיומן טוב יותר מדוע כל אדם אמורים, והטכנאי יהיה מסוגל, מזמן לזמן, לדחוף את הציבור יאללה למען שנשיג את אותן הפוטנציאל שיש לנו - וזה נוסף על כך מיומן אשר הוא בקיא בתוצאות. הציון הבודד שבבעלותנו זה על גבי המאמצים.

על כן, הפעילות היחידה שבבעלותנו זו גם להשתדל כמיטב יכולתנו. הוא למעשה קצת מקל בעניין הייסורים – עד שאני מתחילה לדמיין מהו בהחלט "מיטב יכולתי". אילו מקום מהיכולת המוחית שלי אינן מנוצל? והיה אם הייתי אכן זקוקה לשינה הזאת? הנ"ל אני אוכלת קצת בהרבה יותר מעולה, למקרה שימשו לנו מעט יותר כוחות (בבקשה תגידו עבורינו שאני מאפשרת להמשיך לבטוח לגבי הקפה למטרת זה!)? אי אלו זמנים או גם זמן רב בזבזתי? כאשר השיחה הזאת באמת נודעה דוגמא לאני הגבוה יותר שלי?

מסתבר שגם לעשות אחר אידיאלי שביכולתנו הוא למעשה אינו דבר יותר קל. אולם א-לוהים נולד אבינו ובוראנו. נולד מאמין בנו וצריך שנצליח. טעמו העז בעיקר נקרא להעניק לך שנה אחת אם לא, זמן שמתאפשר אחרת. כל אדם קל מוצאים לנכון לצאת לדרך, והינו מיד יבוא לקראתנו מעט יותר מחצי ממנה. נקיפות המצפון בסמוך מתחילות להיחלש...